במשך שלושת ימי תערוכת הבזק הנסיונית ״דררות על אזדרכת״ שאצרה אנה ים, האמנים דנה לב לבנת ויובל חי ישכחו לרגע שהם צלמים, ויהפכו לדי.ג'יים. במילא בעידן הפייסבוק, מלאכתו של הדי.ג'יי - סלקציה, עריכה, אוצרות – הפכה למצב קיומי. כל יום אנחנו קמים בבוקר ומתווכים את קיומנו לעולם על ידי ייצוגים שבחרנו מים הדימויים המקוון. עם יד קלה על הקופי-פייסט אנחנו זועקים את קיומנו
אבל דנה לב לבנת ויובל חי לא יקחו שלושה ימים של הפסקה מהחיים כדי להפוך לטייסטו,
 הו לא – הם יהיו די.ג'יים סוג ז', המחלטרים על ציוד זול ומושכר במסיבה בסוף העולם. רק אז יכול להתרחש האסון שכל די.ג'יי-חלטורה חושש מפניו: זליגת סאונד. כשהכל עובד כשורה הדי.ג'יי שומע באוזניות את השיר הפוטנציאלי הבא, או אולי כמה כאלה, הרחק מאוזני ותודעת הקהל, שעדיין רוקד לצלילי השיר הקודם. בזמן שהקהל רוקד את ההווה, הדי.ג'יי כבר נמצא בעתיד. אלא שמיקסר זול ומקולקל יכול לשבש את הסדר הטוב, ולהשפריץ על הקהל, דרך הרמקולים, את העתיד שאולי בכלל לא אמור לקרות, בטח שלא עכשיו, בטח שלא ככה
למרבה המזל, האסון של האחד הוא הנס של האחר. דנה לב לבנת ויובל חי יביאו לגלריה מחשב עם אוסף הדימויים העצום שצברו במשך שנים של צילום. במשך שלושה ימים הם יחגגו את זליגת הסאונד בחלל הגלריה, ידפיסו ויציגו צילומים שיבחרו בזמן אמת מתוך אוסף הדימויים שלהם. אחורי הקלעים יהפכו ללפני הקלעים, תהליך העריכה יהפוך לשקוף, האסוציאציות יהפכו לחומר, העתיד יהפוך להווה מתמשך, הפאדיחות יהפכו למסיבה

דנה קסלר 2013