״מוזרנידם״
גלריית המדרשה
אוצר -בועז ארד 2018


מוזרנידם הוא שיבוש של המונח מודרניזם השואל על מקומו של האני במאה העשרים ואחת. ניתן להבחין באמנות של אמצע העשור השני בשינוי ביחס לתפקיד הפוליטי של העבודות ולדרך בה הן שואלות מחדש את האופן בו האמנות מייצרת משמעות.
שדה האמנות איבד את המרכז שלו. האמן הוא נקודה סינגולרית והוא מנכיח את נקודת המבט הפרטית והייחודית שלו. התערוכה דוגמת סוג של הווה ישראלי לא מתוך כוונה לייצר תובנה מילולית, אלא מתוך חיפוש אחר דרכים חדשות לחוות אותה. אני מסתכל על המנעד שבין העצמי האותנטי שדובר את עצמו בכנות ובין האני האירוני שמשחק עם מנגנונים אישיים, תרבותיים ומנטאליים מתוך ריחוק. המדגם שנבחר לקחת חלק בתערוכה נע בתוך המנעד הזה והוא כולל מקבץ של אמנים שבעבודתם מסמנים משהו מרוח התקופה." (בועז ארד)


תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה הירקון 19, העוסקת באופן בו שדה האמנות איבד את המרכז שלו. האינטרנט והרשתות החברתיות חוללו שינוי גדול בעולם האמנות, והיחס לאספקטים הפוליטיים של עבודות אמנות, כמו גם לאופן בו ניתן לייצר משמעות בעבודות, נמצא בשינוי מתמיד כאשר לא ברור מה יהיה הצעד הבא. כעת, כל האפשרויות פתוחות, והאמן עוסק ומנכיח בנקודת המבט הפרטית שלו. בתערוכה ישנו מעין מדגם של אמנים, כולם מסמנים דבר מה מרוח התקופה, אשר נעים בתוך מנעד האפשרויות החדשות. מצד אחד נמצאת האמנית אסתר שושני, אשר מכוונת את המצלמה אל ריאליזם של משפחה בעבודת הווידיאו שלה ״שמן על בסיס מים״. הסרט חסר פואנטה, ומאפשר לנו הצצה אל משפחה מזרחית ואל היומיום שלה, ללא שימוש בפילטרים. מצד שני, נמצא האמן רגב עמרני שמשחק עם התודעה, מפרק ומרכיב אותה מחדש.
שם התערוכה, ״מוזרנידם״, הוא שיבוש של המונח ״מודרניזם״. השם מביע את החיבור והדימיון שיש למושג ה״אני״ כפי שהיה במחצית הראשונה של המאה ה20, ולמושג ה״אני״ כפי שהוא נתפס היום.


מציגים: אור אריאלי, אסף אבוטבול, אסתר שושני, ארז אוזן, גדי קוזיץ, גלי גרינשפן, דניאל אוקסנברג, יובל חי, ליאור ווטרמן, לימור צרור, עופר כהן, ענת בצר, רגב עמרני.
אוצר: בועז ארד.